מקור משנה שבועות ח׳:ד׳
4 אָמַר לְאֶחָד בַּשּׁוּק הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ, וְהוּא אוֹמֵר לֹא גָנַבְתִּי, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רָאָה עֵדִים שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין, אָמַר גָּנַבְתִּי אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכָרְתִּי, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן:
פירוש ברטנורא על משנה שבועות ח׳:ד׳
4 אָמַר לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק וְכוּ'. הָכָא לֹא גָרְסִינַן מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, דְּהָא בְלֹא שְׁבוּעָה מִחַיַּב כֶּפֶל. שֶׁזֶּה גַנָּב מַמָּשׁ הוּא, וּבְגַנָּב כְּתִיב יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם, וְאֵין צָרִיךְ שְׁבוּעָה:
5 עֵדִים שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין. רְבוּתָא אַשְׁמְעִינַן, דְּאַף עַל גַּב דְּמֵחֲמַת בִּעֲתוּתָא דְעֵדִים מוֹדֶה, אֲפִלּוּ הָכִי מַהֲנְיָא הוֹדָאָה וְנִפְטַר מִן הַכֶּפֶל. וְכֵיוָן דְּאֵין כֶּפֶל, פָּטוּר אַף מִן הַטְּבִיחָה שֶׁכָּפַר בָּהּ וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב וְטָבַח וּמָכַר, דְּכָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא כֶפֶל לֵיכָּא חִיּוּב טְבִיחָה, דְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא תַשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה, וְכֵיוָן דְּכֶפֶל לֵיכָּא, בְּצִיר לֵיהּ חַד: